כל הפוסטים המתוייגים ’קוד‘

בפוסט הזה ריכזתי כמה כללי css שאפשר להסתדר גם בלעדיהם, אך כשיודעים אותם, אפשר לחסוך כמה שורות קוד והגדרות כפולות.

טכניקה נפוצה לעימוד דפי אינטרנט היא בעזרת floats. ההצפות לא נוצרו למטרה זו, אלא כדי ליצור גלישת טקסט. בפוסט זה נבחן את הבעיות והפתרונות של עימוד עם הצפות.

אולי יצא לכם להיתקל בעבר ב-pseudo elements, הנוצרים כשמשתמשים בסלקטורים before: ו-after:
למה צריך את זה? איך עובד content? איפה זה "לפני ו"אחרי" בדיוק? ומה עם אקספלורר? על כל השאלות האלו נענה בפוסט זה.

הייתי ממליץ להשתמש כבר היום ב-html5 ו-css3 לכל בונה אתרים שמתלבט בעניין, אך עדיין צריך לספק אלטרנטיבות לדפדפנים ישנים. את זה אפשר לעשות עם מודרנייזר – ספריית ג'אווה-סקריפט שמזהה באילו פיצ'רים של css3 ו-html5 הדפדפן תומך.

אקספלורר 6 חלף מהעולם. אפילו בישראל אחוזי השימוש בו הגיעו לאחוז וחצי. בתור בוני אתרים, יכול להיות שכבר מזמן הפסקתם לבדוק את האתרים שלכם בדפדפן הזה. בכל אופן, העלמותו של ie6 מאפשרת לנו לעשות עוד כמה דברים ב-css.

כל מעצב אתרים נתקל בבעיות css בדפדפן אינטרנט אקספלורר לגרסאותיו. בעוד שלעיתים אפשר למצוא פתרון על ידי הוספת רוחב או zoom:1, לפעמים אין מנוס מליצור סגנונות מיוחדים לאקספלורר. בפוסט זה נסקור שתי דרכים לטפל בבעיה זו: ליצור גליונות עיצוב נפרדים או להשתמש ב-class.

htaccess הוא קובץ הגדרות לשרתי אפאצ'י. בעבר הזכרתי את הפרוייקט html5 boilerplate, המומלץ מאוד לשימוש כנקודת התחלה לכל אתר שאתם בונים. בפוסט זה ניקח את ה-htaccess מתוך הבויילרפלייט וננתח את 13 הדברים שהוא עושה.

שיפור הדרגתי (Progressive Enhancement) והפחתה חיננית (Graceful Degradation) הן שתי גישות לבניית אתרים תוך התחשבות בחידושים טכנולוגיים מצד אחד ובתאימות לאחור מצד שני.

html5 הוא שם משפחה כולל להרבה סוגים של טכנולוגיות. בפוסט זה נדבר על משהו קצת פחות סקסי והוא האלמנטים הסמנטיים החדשים. אלמנטים אלו לא משפרים את הפונקציונליות של האתר. הם רק נותנים יותר משמעות לקוד.

מהן הבעיות שיש בעת שימוש בפונטי רשת? מהם הפתרונות? סקירה של דברים שכדאי לדעת לפני שקופצים למים. וגם: פונטי רשת בעברית