"שיפור הדרגתי" לעומת "הפחתה חיננית"

שיפור הדרגתי (Progressive Enhancement) והפחתה חיננית (Graceful Degradation) הן שתי גישות לבניית אתרים תוך התחשבות בחידושים טכנולוגיים מצד אחד ובתאימות לאחור מצד שני. שתי הגישות מהוות צדדים שונים של אותו מטבע, ועל כן מקובל להסביר את שתי הגישות ביחד.

שיפור הדרגתי

סטיב צ'מפאון הגה את שיטת ה"שיפור הדרגתי" ב-2003. השיטה שמה במרכז את הנגישות, הסמנטיות והתאימות לאחור. דפדפנים מודרניים מקבלים בונוס בצורה של מראה יפה יותר, אפקטים, אינטראקטיביות ועוד. אך בכל הדפדפנים אפשר לגשת לתוכן של האתר ולהצליח להשתמש בו, גם בתרחישים קיצוניים כמו: דפדפן ישן, ג'אווה-סקריפט מכובה, רוחב פס צר וכו'. מעצבים התומכים בשיטה זו: דן סדרהולם וג'רמי קית'.

שיפור הדרגתי | Progressive Enhancement
שלבי הפיתוח מתחילים בכתיבת html סמנטי ו-css שעובד בכל הדפדפנים. לאחר מכן מוסיפים שכבות: ג'אווה-סקריפט, css3 ,html5, פונטי רשת, ajax וכו'.
יתרונות חווית שימוש סבירה בכל הרמות, גישה לתוכן מכל דפדפן
חסרונות האתר נוטה להיות פחות נועז וחדשני מבחינה עיצובית (גם לדפדפנים המודרניים)
ספרים מומלצים Bulletproof Web Design Adaptive Web Design Designing with Progressive Enhancement
מאמרים Understanding Progressive Enhancement באתר A List Apart

הפחתה חיננית

בשימוש מאז ימיה הראשונים של הרשת ב-1994. השיטה שמה במרכז את השימוש בחידושים טכנולוגיים, עיצוב ואינטראקטיביות, מתוך מחשבה על הדפדפן הכי מתקדם. דפדפנים ישנים מקבלים כמה תיקונים לבעיות הגדולות. המעצב אנדי קלרק הוא מתומכי השיטה המרכזיים.

הפחתה חיננית | Graceful Degradation
שלבי הפיתוח מתחילים בבניה של האתר החוויתי ביותר לדפדפן המודרני ביותר, ואחר כך יוצרים גרסאות פחותות לדפדפנים הישנים.
יתרונות מעודד שימוש יצירתי בטכנולוגיות חדשניות
חסרונות אתרים שעובדים רק בדפדפנים מסויימים, חוויה פגומה לדפדפנים ישנים, באגים
ספרים מומלצים  ספר Hardboiled Web Design

מה עדיף?

התשובה הקיטשית צריכה להיות: "שתי הגישות טובות", אבל אני חושב ששיפור הדרגתי עדיף. אמנם הפחתה חיננית מקדמת את החדשנות, ומספקת השראה למעצבים, אך המחיר עלול להיות תסכול של חלק מהמשתמשים.

הפחתה חיננית היתה קיימת מאז שיוצרי הדפדפן מוזאיק המציאו את תגית img. מצד אחד ההפחתה החיננית תרמה לאתרים יפים יותר (דרך פלאש, תמונות, עימוד בטבלאות) ולאימוץ רחב של טכנולוגיות מתקדמות (למשל ajax - שהופיע לראשונה באינטרנט אקספלורר). מצד שני, המחיר היה פגיעה בסמנטיות ובגישה לתוכן אצל חלק מהמשתמשים.

היום נראה שהסיפור חוזר על עצמו עם תגיות וידאו ואודיו, קנבס, סלקטורי css3 - כאשר שימוש בכל אחד מאלו באופן לא זהיר, עלול להשאיר את המשתמשים באקספלורר מחוץ לגדר (כפי ששימוש בפלאש עושה למשתמשי אייפון ואייפד.)

לעומת זאת, עבודה לפי שיטת השיפור ההדרגתי מבטיחה שגם במקרים הקיצוניים ביותר, למשתמש תישאר פונקציונליות בסיסית ויכולת לצפות בתוכן. כך למשל, ג'ימייל מאפשר drag-n-drop לגולשים בדפדפנים מודרניים, אך מספק גרסה מבוססת html למשתמשים בדפדפנים ישנים. האין זה עדיף על "בואו נרוץ קדימה ונזרוק עצם עלובה לכל השאר?".

אני חושב שדווקא בעידן הזה, בו יש הרבה חידושים מצד אחד (html5, css3, פונטי רשת), וריבוי של דרכים לצפות באתרים מצד שני (סלולר, טאבלטים, דפדפנים), ההכרעה צריכה להיות לכיוון התוכן - דרך שיפור הדרגתי.

תגיות:, , , ,

תגובה אחת

  1. מעניין. תודה

    אברהם