מחשבות על חוק הנגישות
לפני מספר שבועות נכנס לתוקפו חוק הנגישות, שעורר סערה בקרב בוני האתרים בארץ. לפי החוק, בעלי אתר לא נגיש, המספק מידע ושירותים לציבור, יכולים לעמוד בפני תביעה על סך 50,000 ש״ח ללא הוכחת נזק. התגובות לחוק בקרב בוני האתרים התחלקו לשניים: מתנגדים (רוב התגובות) ותומכים (מיעוט).
התומכים הבודדים בחוק העלו, בין השאר, את הטענות הבאות:
- לא קשה להנגיש אתרים
- יש כלים אוטומטיים לבדיקת נגישות האתר
- החוק חל רק על חלק מהאתרים ולא על כולם
- יש חוקים דומים בארצות מערביות אחרות, כמו בריטניה וארה״ב
ברצוני להתייחס לכל אחת מהטענות הללו. אני מסייג ואומר שאיני מומחה לנגישות, אך למיטב ידיעתי, גם מי שתומך בחוק אינו מומחה.
״לא צריך להתרגש, כי לא קשה להנגיש אתרים״
אם כל מה שיש לכם זה דף html עם כותרות, פסקאות, תמונות וטופס, כנראה שלהנגיש את האתר שלכם זה לא סיפור. אך כמעט בכל אתר רגיל, התמונה תהיה מורכבת יותר.
הנה שני דברים שכדאי לקחת בחשבון:
א. לא כל האנשים המוגבלים רוצים את אותו הדבר
בעלי מוגבלויות אינם מקשה אחת, וגם בקרבם יש לאנשים שונים העדפות שונות.
דוגמה טובה היא הויכוח שהתעורר בקרב בוני אתרים בנוגע לשימוש ברשימות בתוך תפריטי ניווט. עיוור בשם ריינהרד שטבנר המליץ בכנס לא להשתמש ברשימות בתפריטי ניווט אלא בדיבים ובספאנים. לאחר דיונים ארוכים בבלוגים, התברר שזו היתה בסך הכל העדפה אישית של שטבנר.
ב. רכיבים אינטראקטיביים כמו גלריות, סליידרים ודרופדאונים
כיצד יוצרים סליידר נגיש? כיצד יוצרים דרופדאון נגיש? מה עם אקורדיון? כיצד מנגישים טאבים מבוססי ג׳ייקוורי? חפשו בגוגל ולא תמצאו כל כך הרבה תוצאות. הרבה תוספי ג׳ייקוורי אינם נגישים, בדרך כלל מחוסר ידע, אך לפעמים גם ממגבלות טכנולוגיות.
למשל, תוסף ג׳ייקוורי בשם lettering.js מאפשר לשלוט על רווחים, צבעים, רקעים וכו׳ בין אותיות בכותרות. יוצר התוסף הודה שהתוסף אינו נגיש, מאחר והתוסף יוצר אלמנט מסביב לכל אות וקוראי המסך יקראו את הכותרת אות אחרי אות.
דוגמה אחרת היא הסליידר שמגיע עם בוטסטרפ גרסה 3. למי שלא יודע, בוטסטרפ היא ספריה שאפשר להשתמש בה כבסיס לאתרים ולאפליקציות רשת. בספריה יש רכיבים רבים, ביניהם רכיב סליידר רספונסיבי. באתר של בוטסטרפ יש אזהרה שרכיב הסליידר אינו נגיש.
״אפשר להשתמש בכלים אוטומטיים כדי לבדוק האם האתר שלכם נגיש״
הכלים האוטומטיים לבדיקת נגישות יעזרו לכם למצוא פקדי טופס שחסרה להם תווית (label), למצוא תגיות img ללא alt, אבל לא הרבה מעבר לכך. למשל, מה בנוגע לתמונות חשובות שיש להם תגית alt ריקה? מה בנוגע לתפריטי דרופדאון, שקשה להשתמש בהם בעזרת מקש ה-tab? אף כלי אוטומטי, משוכלל ככל שיהיה, לא יוכל לדמות את הדרך שבה עיוור, או מוגבל ראיה, ישתמש באתר שלכם.
אם אתם באמת רוצים להבין איך עיוורים משתמשים באתר שלכם, עליכם להתקין קורא מסך. ממה שאני ראיתי יש קוראי מסך חינמיים, למשל - תוסף לכרום בשם chromevox, אך הם עובדים רק על אתרים באנגלית. אם תרצו קורא מסך שעובד גם בעברית - תוכלו לקנות את תוכנת jaws במחיר סימלי של 895$. כסף קטן, לא?
״החוק לא חל על כל האתרים״
טיעון לא ברור. על מי החוק לא חל? אולי על בן 16 שבונה אתר שלא מיועד לאף אחד. כמעט כל אתר שאני מכיר, ובוודאי כל אתר שבניתי בשביל לקוח - נכנס לקריטריון של ״אתר המספק מידע/שירותים לציבור״.
״חוקים דומים קיימים כבר שנים בארצות המערב״
חיפשתי בגוגל את הביטוי ״accessibility law website״ ובתוצאה הראשונה הגעתי לדף של אתר בריטי שמדבר על נגישות. בדף כתובה הפסקה הבאה, שמתייחסת לחוק נגישות האתרים בבריטניה:
We are not aware of any case which has been brought to court in the United Kingdom to date, so there is no case law guidance. However, we are currently suing BMI Baby over its failure to deal with the poor accessibility of its website.
תרגום: ״אנחנו לא מודעים לשום מקרה שהובא לבית המשפט, חוץ ממקרה אחד שבו אנחנו תובעים את חברת BMI Baby על כשלונם להתמודד עם נגישות גרועה באתר שלהם״.
אני עצמי די מחובר לבלוגים על בניית אתרים באנגלית. בבלוגים אלו היחס לנגישות הוא כדבר שצריך להתחשב בו, אך מעולם לא ראיתי ביטויים כמו ״מה שפיתחת לא נגיש, ולכן אתה חשוף לתביעה״
המבט שלי על חוק הנגישות
לדעתי, כדאי להתרחק ממחשבות על עורכי דין ובתי משפט. במקום זאת הייתי מתמקד בשאלות בונות: כיצד עיוור ישמע את התוכן של האתר שלי? מה אוכל לעשות כדי לעזור ולשפר את החוויה של המשתמשים האלו? לא מתוך פחד מהחוק, אלא מתוך רצון לסייע. כדי ללמוד על השימוש בקוראי מסך ובמקלדת, הייתי ממליץ על קורס ״מבוא לנגישות ברשת״ של גוגל.
כפי שכתבתי למעלה, קוראי המסך החינמיים עובדים רק באנגלית, ולכן תצטרכו לתרגל על אתר באנגלית או אתר דו-לשוני, וליישם את המסקנות באתרים בעברית.