רשמים מכנס הנגישות – יוני 2014

השתתפתי בכנס נגישות למפתחים ולעורכי תוכן שהתקיים באוניברסיטה הפתוחה ברעננה ב-10 ליוני 2014. קודם כל, היתה זו יוזמה ברוכה וכל הכבוד למארגנים. הכנס היה ללא תשלום וכל המרצים הופיעו בהתנדבות. למי שהגיע היתה הזדמנות לשמוע עצות פרקטיות בנוגע להנגשת אתרים. בכנס היו שני מסלולים - לעורכי תוכן ולמפתחים. אני נכחתי בכנס למפתחים בו הרצו אלי רונקין, ניל אוסמן וליסה סימן. ההרצאות היו קצרות ומהירות (לפעמים מהירות מדי).

מבחינת חוק הנגישות - היה פער בין הציפיות של המשתתפים למה שמארגני הכנס יכלו לספק. הדגש מצד המרצים והמארגנים היה טכנולוגי, אך הקהל היה להוט לשמוע מה צריך לעשות מבחינה חוקית, שכן החוק מאיים בעונשים מאוד כבדים. כדאי היה להוסיף גם הרצאה של עורך דין, שיתן את הזווית המשפטית.

מהבחינה המקצועית - בעוד שהיתה נגיעה בתחומים רבים, לא התעמקו בכנס באף נושא באופן מיוחד. היה קצת חסר תכל׳ס ודוגמאות ממשיות. אולי לשם לימוד מעמיק לא צריך כנס אלא קורסים והשתלמויות מקצועיות כדי ליישם את כל מה שנאמר ביום העיון.

תמונת המצב שגיבשתי בנושא הנגשת אתרים לאחר יום העיון היא כזו:

1. אימות חששות

כמה חששות בנוגע לחוק החדש שהיו לנו, בוני האתרים, התאמתו בכנס. קודם כל, החוק באמת חל על רובם המכריע של האתרים, גדולים וקטנים, פרטיים וממשלתיים בשונה ממה שקורה בכל העולם. היוצאים מן הכלל הם בלוגים פרטיים, ובמיוחד כאלו שמאוחסנים על פלטפורמות חיצוניות. כמו כן, ממידע פנימי נראה שעורכי דין כבר מתחילים להכין תביעות ייצוגיות (ככל הנראה, כנגד אתרים גדולים כמו ynet). אגב, הסכום של 50,000 ₪ הוא צמוד למדד, כך שלמעשה מדובר כיום ב-83,000 ₪ . בנוסף, אין שום תעודה או תו תקן שאפשר לקבל כדי לאשר שהאתר נגיש, אפשר רק לכתוב הצהרת נגישות.

2. נגישות ׳רגילה׳ לעומת נגישות אינטראקטיבית

לפי מה שאני מבין, נראה שיש שני סוגי נגישות:

א. נגישות ״רגילה״ - שבה מקפידים על מבנה נכון למסמך ה-html, על מאפייני אלט לתמונות, ניווט באמצעות טאב ואנטר, ניגודיות מספקת בין טקסט לרקע וכו׳.

ב. נגישות אינטראקטיבית - שבה דואגים שניתן יהיה להשתמש ברכיבי ג׳אווה-סקריפט, באמצעות תקן aria.

את הנגישות ה׳רגילה׳ קל יחסית ללמוד - והאתגר המרכזי הוא לשמור על כל הכללים בזמן הפיתוח ולא פחות מכך - בעת הזנת התכנים. לעומת זאת, הנגישות האינטראקטיבית דורשת שניתן יהיה להשתמש ברכיבים כמו גלריות, אימות טפסים, לשוניות וכו׳.

יש מעט מאוד חומרים באינטרנט בנושא ההנגשה האינטראקטיבית, והיא תהיה קשה לביצוע עבור רוב בוני האתרים, שמשתמשים בתוספי ג׳ייקוורי. על כן, זו נראית דרישה לא סבירה להנגיש אתרים גם ברמת כל רכיבי הג׳אווה-סקריפט. גם אתרים שמיועדים לעיוורים ומתהדרים בכך שהם נגישים, אינם עונים לקריטריון זה. לצורך העניין, לא הצלחתי להשתמש בגלריה שבאתר הספריה לעיוורים באמצעות המקלדת וקורא המסך chromevox. מה שמוביל אותי לנקודה הבאה.

אילנה בייניש מרצה בכנס הנגישות - יוני 2014
אילנה בייניש מרצה בכנס הנגישות 

3. אף אתר אינו נגיש לגמרי

אחד המשפטים ששמעתי בכנס הוא ״אף אתר אינו נגיש ב-100%״. המשפט הזה מצד אחד נשמע הגיוני, במיוחד לאור הדוגמה אליה התייחסתי לפני רגע, מאתר הספריה לעיוורים. מצד שני, הוא אולי משקף יותר מכל את הבעייתיות שיש בחוק הנגישות המדובר. אם אף אתר אינו נגיש - אזי כולם עוברים על החוק.

אחד המרצים ניסה לומר שאם תעשו את כל מה שאתם יכולים כדי להנגיש את האתר - יהיה קשה לתבוע אתכם בבית משפט, אך זה לא ממש מנחם. בשורה התחתונה אם אתחייב ללקוח שהאתר שאבנה לו הוא נגיש, כשבפועל זה בלתי אפשרי ליצור אתר נגיש לגמרי, אזי אני חושף את עצמי לתביעה.

הנחמה היחידה שאפשר לצאת איתה: עורכי הדין לא יוכלו לתבוע את כל האתרים בארץ, אז כנראה שהם יתמקדו באתרים הגדולים - בהם אפשר לעשות תביעות ייצוגיות. זו דעתי, בכל אופן.

כמה דברים חדשים שלמדתי

רשמים זה יפה מאוד, אבל אי אפשר בלי קצת תכל׳ס. אז הנה כמה דברים שלמדתי במהלך יום העיון:

  • קישורי ״קרא עוד״ או ״לחץ כאן״ - צריך להוסיף להם מאפיין title שמתאר לאן הם מובילים.
  • הנגשה של מסמכי pdf היא בעייתית - מסתבר שיש דרך נכונה לייצא pdf, אך לא פירטו מהי.
  • הנגשת טבלאות היא מורכבת - יש להימנע מתאים ריקים, יש להשתמש ב-th ו-scope בשורה הראשונה בטבלה וגם ב-caption.
  • יש כמה כלים אוטומטיים לבדיקת נגישות: wat לאינטרנט אקספלורר, wave לפיירפוקס ו-accessibility developer tools לכרום (לא הזכירו בכנס, תוספת שלי). הכלים האוטומטיים לא בודקים את הנגישות האינטראקטיבית עליה דיברתי לעיל.
  • כדאי לכתוב דף נגישות שבו מפורט מה הנגשתם ומה לא באתר האינטרנט וגם באתר הפיזי של הארגון. לדוגמה - דף הצהרת הנגישות באתר חברת קווים.
  • אם אתם רוצים להתעניין וללמוד את aria - תוכלו לראות בקישור הבא כמה דוגמאות לשימוש בתקן aria ברכיבים אינטראקטיביים שונים.

כל ההרצאות צולמו ותומללו, כך שגם מי שלא הגיע ומתעניין בתחום יוכל להשלים כשיעלו את החומרים לאתר של האוניברסיטה.

עדכון [17.6.14] - ניתן לצפות בהרצאות בחשבון היוטיוב של האוניברסיטה הפתוחה: פלייליסט של כל ההרצאות מהכנס ביוטיוב.

תגיות:

2 תגובות

  1. לביא, אכשהו, גם אני שותף לרשמך, היה משהו אקלקטי… , מקווה שנדע לשפר.
    שתי הערות (אישיות) + :
    א. לא ניתן לעבוד עם chrowvox בעברית ;-(
    ב. הגלריה באתר הספרייה, למשל כאן – http://www.clfb.org.il/Book-Week-2012.htm#maincontent, אומנם סובלת ממספר פגמים שהמסגרת התקציבית של הספרייה לא מסייעת לאיונה, אבל בכל זאת, היא עובדת עם מקלדת – חצים ו-esc לסגירה.
    ג. אם אני לא טועה, כלי הבדיקה לכרום שהזכרת כן מאפשר בדיקה של אלמנטיים דינמיים – ניתן לערוך audits ….

    ניל
    • היי ניל,
      תודה על תגובתך.
      א. אני מודע לכך שכרום ווקס עובד רק באנגלית, וגם כתבתי על כך בפוסט קודם שכתבתי על חוק הנגישות. אם אתה מדבר על אתר הספריה לעיוורים, בדקתי את האתר באנגלית עם chrome vox, למשל הדף הזה: http://www.clfb.org.il/en/Book-Week-2012.htm#maincontent
      ב. נכון, באמת לא ציינתי זאת. ברוב הגלריות ובחלונות הפופ-אפ למיניהם חיצים ו-esc עובדים – בין השאר, כי זה נוח גם לאנשים ״רגילים״.
      ג. ייתכן, לא בדקתי זאת. האמת שהסתמכתי על ההערה שלך בעניין הטולברים בהרצאה של אלי כשכתבתי את זה.
      בכל אופן, תודה שוב על ההרצאות שלכם בכנס!
      תודיעו כשהמצגות יהיו באתר.

      לביא פרצ'יק